הגירה וזהות הם נושאים מרכזיים בעבודות שלי. אני חוקרת את הביוגרפיה שלי ומציבה את חוויית ההגירה של משפחתי אל מול חוויותיי שלי כבת למהגרים וכדור ראשון של ילידי הארץ.
המושג "מעבר" הוא נקודת מפתח בעבודותיי ומכסה טווח שינויים ומעברים רחב, בין היתר מעבר בין תרבויות, מעבר מ"כאן" ל"שם", מעבר בין מערכות היחסים שלי עם הוריי, מעבר בין ילדות לבגרות – כל אלו מחזקים אצלי את הרצון לחבר בין שתי טריטוריות ובין שני הקצוות.
העיסוק בדימוי "הרדוף הנחלים" שנראה בתצלומים הוא סמל למעברים השונים ולטריטוריה הישראלית.
ההרדוף מעיר את זיכרון הדרך שהובילה מבית אבי לבית אימי. אותה דרך מובילה גם לקשר שלי עם אבי. זהו שיח ים-תיכוני ורעיל שניתן למוצאו "על הדרך", באזורי מעבר וחיץ; בכבישים מהירים הוא מפריד בין אזורי מגורים לבין מדרכות וכבישים. תהליך המחקר שלי החל בארכיון התצלומים המשפחתיים, ולאחר מכן פניתי לארכיונים נוספים של אנשים זרים וניכסתי כשייכים לי.
מהלך זה מסמן מעבר נוסף, בין הציבורי (התצלומים שאינם שייכים לי) לפרטי (אלבומי המשפחה שלי). דמות הגבר הלבוש בחולצת פולו על רקע שיח הבוגונוויליה מזכירה לי דמויות המופיעות באלבומים המשפחתיים.
הארכיון המוצג בתערוכה מתפקד ככלי מחקר שבאמצעותו אני מבקרת באינדקס החזותי, הביוגרפי והתרבותי של יוצאי ברית המועצות לשעבר. באינדקס התרבותי, הנחשף דרך ארכיון התצלומים, נטועים מאפיינים מן התרבות הסובייטית, ובהם אני משלבת סממנים ישראליים מקומיים גם אם לפעמים הם דוקרים ורעילים כמו הקקטוס והרדוף הנחלים שבתצלום.
מנחה: רונית פורת
