הצבה במדיה מעורבת – שתי הקרנות אנימציה על גבי מראות וציור שמן.
הפרויקט עוסק שאלת המבט שמעסיקה אותי בארבע שנות לימודיי, בחיי האישיים סביב זהותי המזרחית ובחיי לצד בן זוגי אלעזר, יוצא הקהילה האתיופית. במרכז החלל אני מציבה צמד מראות עגולות, המשמשות אלמנט פיסולי, ואלו מקרינות אנימציה שיצרתי בפחם המתארת רישומי דיוקנאות שלי ושל בן זוגי על קירות החלל, לצד ההשתקפות של הצופה במראה. על הקיר המרכזי אני מציבה ציור שמן על בד עגול בקוטר שני מטרים המתאר זוג בסצנה ביתית כשאנחנו, הוא ואני, מישירים מבט אל הצופה.
הצופה חיוני להשלמת העבודה, וללא נוכחותו מתאיינת העבודה. נוכחותו המפרה ומטרידה בו-זמנית משבשת את ההקרנה ומסתירה את הדימוי, וכך הוא נוצר ומופרע. נוכחות זו של הצופה, שיש בה שיבושים והפרעות, מחדדת עבורי את תחושת החדירה אל המרחב הפרטי ואת חציית הגבול המוכרת לי ממפגש יום-יומי עם חוויית הנראות שלנו כזוג במרחב הישראלי. היא מבטאת את העיסוק שלי בזהות פוליטית במרחב הציבורי ובנוכחות ההופעה שלנו כזוג.
מנחה: ליאור גריידי
